ארון הברית בירושלים! לא יעלה על הדעת שחפץ כל כך קדוש, יקר ויחיד כמו הארון, יכול להיעלם מן ההיסטוריה באדישות גמורה של רובנו.

the Ark of the Covenant

the Ark of the Covenant

בארון שמורים שני הלוחות של העדות, ובהם העקרונות האוניברסליים של המוסר האנושי, כתובים בעצם יד ה’. הארון היה מרכז הפולחן היהודי ולמעשה ייצג את הנוכחות האלוהית: ה’ מדבר בגוף ראשון כאשר הוא מזכיר את הארון (שמואל ב’, ז, 6). משה שם את הארון במשכן ושם נשאר הארון יותר מארבע מאות שנה. בסופו של דבר, שלמה המלך מכניס את הארון לבית הראשון ואומר, בזמן חנוכת הבית, כי “ה’ ישכון לנצח בביתו” (מלכים א’ ח:12, 13). ומאז אין מילה על הארון בכתובים… או .שכך זה נראה! כל כך הרבה מלים הוזנחו או פורשו בצור שגויה

הנה תיאוריה חדשה ומקורית המבוססת אך ורק על מלים של התנ”ך, ומכוונת לזמננו. תיאוריה זו עלולה
.להביא לתגובות נסערות בנסיבות הפוליטיות של ימינו

מדוע המילים של התנ”ך? מכיוון ש-השם ברא את העולם כולו עם המילים שלו. מכיוון שהמילים של התנ”ך הישפיעו כל התרנויות בעולם.מכיוון שהנווה נוסחה במילים ומתגשמת היום מול העיניים שלנו

jugement de Salomon

jugement de Salomon

ההיעלמות! הארון מופיע בפעם האחרונה בתנ”ך בזמן חנוכת המקדש הראשון. למרבה ההפתעה, מאז, הארון לא נראה עוד ולא נזכר בתנ”ך, אפילו לא בזמן של חורבן הבית ע”י הבבלים… או שכך זה נראה

אנחנו לא יכולים להאמין שהארון יכול היה להיגנב או ליהרס או אפילו להיות מוזז ממקומו. הבה נזכור את האפיזודה של עוזה (שמואל ב’, ו:7), אשר הוכה בידי ה’ כאשר רק נגע בארון, בכוונה טהורה! בנוסף על כך, זהו רצונו של ה’ שהארון (המייצג את הנוכחות האלוהית) יישאר במקום הקבוע לנצח

Les pyramides d'Egypte

Les pyramides d’Egypte

האדישות של האנשים לגורלו של הארון יכולה להיות מוסברת בקלות על ידי הנבואה של ירמיה, אשר מנבא שזה בדיוק מה יקרה
(ירמיהו ג:16). לכן, היה זה רצונו של ה’!

כמובן, מצב זה של אדישות לא אמור היה להימשך לנצח. זה היה אמור להימשך עד זמננו, כי דורנו הוא כל כך מיוחד. חזרנו לארצנו, אשר פורחת מחדש, וכל העולם קם נגדנו, כמנובא במפורש. עכשיו, ההתעניינות למצוא את הארון מתחילה לגדול. לכן, הבה נתחיל
לקרוא בזהירות.
יש אירועים חשודים רבים מאד הטעונים הסבר, ושאלות רבות מאד המחכות לתשובות מניחות את הדעת

התיאוריה שלנו רוצה להוכיח ששלמה המלך תכנן מבצע חכם על מנת לכבד את רצונו של ה’ ולשים את הארון במקום המסויים שלו, שבו הוא יישאר לנצח ובלי שיתגלה אפילו בזמן של חורבן הבית

שלמה המלך: למה שלמה נבחר לבנות את הבית ולא אביו, דוד, אהוב ה’, שביקש זאת? אנחנו קוראים שה’ נתן לשלמה חוכמה שלא היתה כמותה לאיש לפניו ואחריו (מלכים א’, ג:12).בוודאי, רק גאון היה מסוגל לבנות בית שבו הארון יכול היה להישאר לנצח בלי להתגלות. שלמה היה האיש

:/הידע

discours de Salomon

discours de Salomon

the know how

למה שלמה לקח לאשה את בי ל מלך מצרים? (מלכים א’ ג 1) זה ממש מפתיע, וגם בטעם לא טוב… אבל, בקריאה זהירה, אפשר להבחין שבכל פעם שהזיווג נזכר, מיד אחר כך מדבר הכתוב על איזו בנייה: החומות, ארמון המלך, בית ה’. כמה חשוד! אולי הגברת לא היתה ממש רעייתו של שלמה (אפילו שמה אינו מופיע), אלא זו אשר הביאה אתה ממצרים את הידע המקצועי הנדרש לבנייה? ידוע היטב שלמצרים היו ידע ונסיון בהסתרת הכניסה לקברי המלכים שלהם. הם השתמשו בשיטה שיכולה היתה להסוות את הכניסה בדרך כזו שהיא נראתה כמו מצע סלע. לכן לא שווה לחפור בו

(המשך יבוא)

הדביר: מה הוא, למה הוא שם? תעלומה!
כאשר ה’ נותן הוראות למשה, לבנות את המשכן, אומר לו “ועשו לי מקדש… (לפי) תבנית המשכן” (שמות כ”ה: ח-ט). במשכן, מידות קודש הקודשים הן 10X10 אמות. למרבה הפלא, במקדש, אנחנו מוצאים חדר שנקרא דביר הבית, שבו שמים את הארון, ומידותיו 20X20 אמות. המילה דביר אינה מופיעה עוד בתנ”ך בהתייחס לקודש הקודשים, אפילו לא בתוכנית הנביא יחזקאל לבית המקדש השלישי. המילה מוזכרת רק כשם של .כפ

כמה חשוד! המידות אינן המידות שנמסרו למשה, והשם המוזר “דביר” אינו נזכר שוב

בדרך כלל, אנשים נוטים להאמין שמדובר בקודש הקודשים. אבל בקריאה זהירה מתברר שאף פעם לא נאמר במפורש שהדביר הוא קודש הקודשים. אנחנו קוראים שהארון נלקח “אל מקומו ,אל דביר הבית, אל (שוב) קודש הקודשים (מלכים א: ח:6). חזרה זו אינה אלא אמירה, כגון ללכת “אל תחנת הרכבת, אל תל אביב”. ברור שהתחנה אינה עדיין תל אביב, וגם הדביר אינו קודש הקודשים!
זוהי תחנת ביניים

section verticale du Temple

section verticale du Temple

הבדים: הכוהנים שמו את הארון בדביר, אבל הבדים ששימשו להובלת הארון בלטו והיה אפשר לראות אותם מבחוץ (מלכים א’ ח:9) . כמה חשוד! אנחנו יודעים שאסור היה להוציא את הבדים מן הארון,
(שמות 25:15) ואז אותם בדים גם במקדש. איך אפשר שהבדים, שיכולים היו להתאים במשכן, בולטים בדביר, ששטחו גדול פי ארבע? אולי מצביעים לנו שהארון לא הגיע לסוף של המסע
!זו חנייה זמנית

הענן: כאשר הכוהנים יצאו מן הקודש, ענן מילא את הבית עד כדי כך שהם לא היו מסוגלים לגמור את העבודה (מלכים א’ ח:11) והיו חייבים לצאת ולהתרחק. כמה חשוד! אין ניסים גלויים בכל מלכותו של שלמה. זה יהיה הנס היחיד. אם אנחנו משווים בקריאה זהירה, מה קרה כאשר משה הכניס את הארון למשכן, אנו רואים שהכתוב שם דגש שמשה גמר את עבודתו, ואז ורק אז, הענן מופיע (שמות מ:33). לעומת זאת, בחנוכת המקדש, כאשר מופיע הענן, הכוהנים לא היו מסוגלים לגמור את העבודה שלהם (מלכים א, ח:10). האם ה’ שכח את הנימוסים שלו או שהיתה זו דרכו של שלמה להיפטר מעדים לא רצויים

הנאום: שלמה נושא נאום מרגש לפני בני ישראל המתכנסים בירושלים. עלינו לזכור כי שלמה היה אלוף ההתבטאות הדו-משמעית. למשל, כאשר שתי האמהות באות למשפט לפניו ותובעות לקבל את התינוק, שלמה מצווה לחלקו לשניים (!) ו… הבין מיד מי היא האם האמתית (מלכים א: ג, 16-27).
לכן, נדרשת קריאה מאד זהירה של הנאום.
שלמה אומר לנו: “ה’ אמר לשכון בערפל. בנֹה בניתי (שימו לב לחזרה) בית זבול מכון לשבתך עולמים”(מלכים א: ח, 12-13)
!כמה חשוד

יתרה מזאת, מאוחר יותר, שלמה צועק (מלכים א: ח’ 27) “כי האמנם ישב אלהים על הארץ הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה אשר בניתי”, ברמזו למסורת הידועה היטב של שבעת הרקיעים, מסורת עתיקה ומשותפת לתרבויות רבות. לרקיעים יש שמות! : הנמוך ביותר נקרא ערפל(!) ומעליו הזבול!!! ראה המילון המוכר אבן שושן. עתה ניתן לפרש וגם “לתרגם” את המסר של שלמה: הבית ייבנה גבוה ונישא, בעוד אשר קודש הקודשים יהיה במפלס נמוך יותר, אפילו תת-קרקעי, שבו הוא לא ייראה

זה יכול להסביר את הביטוי הכפול בנֹה-בניתי. ידוע היה לשלמה שהבית הזה עתיד ליהרס. לפיכך היה עליו להשתמש בחוכמה שה’ חנן אותו בה, יחד עם הידע שהביאה בתו של מלך מצרים. כך, הוא מילא את רצון ה’ לשים את הארון במקום המסומן, אך באופן שבלתי אפשרי יהיה להבחין בו, אפילו בזמן החורבן

 !ושם נמצא הארון עד עצם היום הזה

 ?איך זה קרה

עיתוי: שלמה מתחיל את בניית המקדש ארבע מאות ושמונים שנה אחרי יציאת מצרים. שבע שנים נמשכה הבנייה והיא הסתיימה בדיוק בחודש בול, שהוא החודש השמיני (מלכים א: ו, 38). אז שלמה מזמין את כל ישראל לחנוכת הבית, בחודש איתנים, הוא החודש השביעי בשנה שלאחר מכן. כמה חשוד!
למה לחכות אחד עשר חודשים? אירוע נכסף זה היה צריך להתקיים מיד עם סיום הבנייה. מה קרה במהלך אחד עשר החודשים? ככל הנראה, שלמה היה עסוק בארגון המבצע שלו

שלמה בנה את הבית, תוך שהוא מצפה את הרצפה בעץ, כך ששום אבן לא תיראה (מלכים א: ו, 18). כמה יעיל! מי יכול היה לבדוק מתחת לעץ

הוא נותן לשים את הארון בדביר המתעתע, אבל מאותת שזה לא סוף המסע (הבדים הבולטים), ונפטר מן העדים (הענן). אז, העבדים הנאמנים פתחו את המכסה של קודש הקודשים האמיתי, הנמיכו את הארון למקום המסויים שלו וסגרו שוב. אין צורך לומר כי המכסה היה טבלת סלע קומפקטית, שנראתה כמו שכבת הסלע עצמה
המצרים השתמשו באלפי עבדים לעשות את זה, למטרה זו. אבל לשלמה לא היתה אפשרות כזאת, והוא היה חייב להשתמש במכונות. אם כן, איפה המכונות

dimensions des pilliers du Temple

dimensions des pilliers du Temple

המכונות: כדי להגשים את תוכנית המבצע, שלמה ניצל את יתרון הידע המעשי של המצרים. הוא השתמש בשני העמודים המוזרים שבכניסה למקדש, יכין ובֹעז. גובהם היה 18 אמות, וגובה הכותרות שבראשם היה 5 אמות. העמודים היו חלולים, עומדים לעצמם מבלי לתמוך חלק כלשהו של הבניין. על פי הידע של המצרים, העמודים היו ניתנים למילוי בחול דק, שיישפך בזמן הרצוי, ויגרום לירידה של הכותרת הכבדה. הכותרת היתה קשורה לגלגלת, לצורך הרמה והורדה של הלוח (מלכים א, 7, 15-16)

ראה תמונת הנפשה

מעניין לציין כי בזמנו של שלמה הכירו רק מכונה אחת, המנוף, שיכול להיות קשיח או גמיש, כמו הגלגלת. יתרה מזאת, שורש השמות של העמודים יכין ובעז, הוא אותו שורש של שמות החלקים של מנוף: כַן ועוז. כמה חשוד

ושוב, בקריאה זהירה של הכתוב, אפשר להמחיש שהמכונות ממש זזו. כאשר הבבלים מחריבים את הבית, הם מתעניינים בכמות הענקית של נחושת בשני העמודים. הם חתכו את העמודים לחתיכות לצורך הובלתם. את החלטתם זו, אומרים לנו, הם קיבלו עקב גובהם של העמודים – 18 אמות העמוד ו-3 אמות הכותרת. ניתן לבדוק את המידות
(במלכים א:ז, 15) שם מתוארת יצירת העמודים, ולהשוות עם
(מלכים ב: כה, 17) בתיאור החורבן, שם הכותרות הנראות לעין הן בגובה של 3 אמות! ברור שהבבלים מדדו את מה שיכלו לראות, והחמיצו את ההפרש של 2 האמות שטבעו בתוך העמודים
ראייה, האין זאת

temple_mount

temple_mount

יש עוד מספר רב של עניינים חשודים שיש להביא בחשבון ושאלות המחייבות תשובה, אשר יכולות רק לחזק תיאוריה זאת, אבל לא כאן המקום

ואיפה קודש הקודשים האמיתי של מקדש שלמה המכיל את הארון

לפי התיאוריה שלנו, אנו מחזיקים באופן ברור בעמדה שזה יכול להיות רק על הר הבית, עם התמיכה של רבים, הרמב”ם אינו האחרון בהם (הלכות בית הבחירה)

המסורת מצביעה על כיפת הסלע כמקומו של הבית הראשון ואחר כך של הבית השני, זאת אומרת, מיקום אחד ויחיד. זה בלתי מתקבל על הדעת. אם זה קרה, ואם מקבלים תיאוריה זו, פירושו של דבר שה’ הניח לרומאים לבנות את החילול של מקדש יופיטר על קודש הקודשים של הבית הראשון המכיל את הארון.
אין ספק שהבית השני נבנה במקום אחר, שעליו נבנתה אחרי הריסת המקדש של הרומאים כנסיה ביזנטית, ולבסוף המוסלמים בנו מקדש מתומן, כיפת הסלע, על התוכנית של אותה הכנסיה. איך אפשר

ההסבר הוא פשוט: כאשר היהודים חזרו מבבל, הם, תודה לאל, החמיצו את המיקום המדוייק. הם בנו את הבית השני , שלא הכיל את הארון, במיקום שונה. לכן שום בניין זר לא הוקם מעולם על קודש הקודשים האמיתי המכיל את הארון

 

Dome of the Spirits

Dome of the Spirits

הוכחה? בזמן שהתחילו לבנות את המקדש החדש, תוך כדי חפירת היסודות, היהודים חגגו, אבל אומרים לנו שהיו כאלה, שראו את הבית הראשון, שבכו (עזרא ג, 12-13). על מה הם בכו דווקא בזמן שרק התחילו לחפור את היסודות? ההסבר ההגיוני היחיד הוא כי הם הבחינו שהמיקום לא היה מדוייק, והם לא היו מסוגלים להתנגד! ברור

יש על הר הבית שטח נרחב בחלק הצפוני של האתר, בדיוק מול שער הרחמים (שנקרא בטעות שער הזהב). בצד המערבי של השטח עומדת כיפה קטנה, כיפת הרוחות, שרצפתה מורכבת מלוח סלע יחיד. המקומיים מסרבים לדבר עליו או לתת הסברים. הם רק אומרים שזה משהו לא טוב. ברור שבעבר מישהו עשה פעולה משבשת… אולי ניסה לחפור?
כמה חשוד

זהו המיקום האפשרי החביב עלינו. השטח ריק ממבנים, ולא תידרש פעולת הריסה כאשר נבנה את הבית השלישי… על גבי קודש הקודשים האמיתי המכיל את ארון הברית

אחרון אך לא הפחות: אנחנו מאמינים ששלמה החכם השאיר לנו
מפת המטמון. קרוב לוודאי, זו נמצאת בשיר השירים המסתורי, המלא ביטויים שאפשר לפרשם בכל כך הרבה דרכים שונות. יש לנו מספר רמזים ואנחנו לומדים את שיר השירים ומקווים שהוא יספק את הסוד שלו כאשר יגיע הזמן

 

plan du Mont du Temple

plan du Mont du Temple

Menu